#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מינים 1) מחויב 2) איכא מדת חסידות, ליתן מיד לשמש?	"1) מחויב ליתן מיד כל מין שיש בו ריח או קיוהא, דמזיק לו לאדם כשאוכל בפניו [ושאר המינים צריך ליתן לו אח&quot;כ, כדמבואר לקמן סי&#x27; ק&quot;ע סעי&#x27; ג&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] 2) מדת חסידות הוא ליתן לו מכל מין ומין אפי&#x27; כשאין בו ריח וקיוהא דעכ&quot;פ הוא מצטער כשהוא רואה אחרים שאוכלים והוא אינו אוכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך ליתן להשמש?	"רק דבר מועט (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), דבזה נמי מתיישבא דעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להתנות מתחילה שאינו רוצה ליתן לו מיד?	"השל&quot;ה ס&quot;ל דמהני להתנות [ומשמע דס&quot;ל דבזה&quot;ז זהו הסתם דעת], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דלא מהני תנאי כיון שהוא משום צערא, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתנו להשמש או סגי ליתן לו רשות לטעום?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) דמסתברא כשיש לו משרת לשנה סגי ליתן רשות להמשרת לטעום כל מאכל שיש בה קיוהא וריחא	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמש שג&quot;כ יושב עמו על השולחן?	"אז דינו כשאר בני בית ואין לו קדימה לאכול (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), וכעין זה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיד) דבמקום שנוהגין שהשמש אוכל מאותן מאכלות שמביא לבעה&quot;ב א&quot;צ ליתן לו מיד, ומסיים דאפשר דמטעם זה אין נוהגין העולם ליזהר בזה."	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר בני אדם המצויין בביתו?	"צריך ליתן מאכל למי שמבשל המאכלים (מג&quot;א סי&#x27; ק&quot;ע ס&quot;ק ח&#x27;), ועוד הוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה לשמש) דמשמע מהגמ&#x27; דאפי&#x27; אדם בעלמא העומד שם נמי צריך להאכילו, ונקט שמש משום אורחיה דמילתא, ומסיים הביה&quot;ל דנוהגין בכל ישראל כשאדם נכנס לבית חבירו בשעה שאוכלין קורין לו לאכול {ונראה דה&quot;ה בילדים קטנים שראוי ליתן להם ממאכל שהוא אוכל בה}."	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשעבד שמשו בעבודת פרך?	"כתב השל&quot;ה דמדינא אסור אבל אם התנה מותר, ובזמן הזה הוי כאילו התנה, אכן השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) לאידך גיסא דדרשינן בספרי דדוקא עבד אי אתה רודה בפרך אבל רודה בן חורין בפרך, ועבדים שלנו כבני חורין דמי שיכולים לחזור בחצי היום, וע&quot;ע בחת&quot;ס."	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מריח מאכל ומתאוה לו ואינו יכול להשיגו?	"מבואר בגמ&#x27; כתובות דיש סכנה לבלוע הרוק אלא ישליך הרוק מפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וש&quot;מ שזה רפואה טבעית ולא סגולי ואינו בכלל האיסור המובא ברע&quot;א ביו&quot;ד (סי&#x27; של&quot;ו) (מאיר עוז בשם חשוקי חמד כתובות ס&quot;א)]"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשכוס של יין ביד 1) השמש 2) הבעה&quot;ב 3) האורח?	"1) בין האורחים בין הבהע&quot;ב לא יתן להשמש הפרוסה שמא יהא טרוד בלקיחת הפרוסה וישפוך היין (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27; - ז&#x27;) 2) אחד מן האורחים לא יתן הפרוסה לשמש שמא יקפיד בעה&quot;ב ומתוך כעסו ישפך הכוס מידו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ומשמע דהבעה&quot;ב עצמו מותר ליתן הפרוסה כשכוס בידו} 3) פי&#x27; רבינו ירוחם דה&quot;נ לא יתן הפרוסה להשמש שמא ירגיש האורח בבעה&quot;ב שמביט עליו בעין רעה שמחסר האורחים ומרתת וישפך הכוס (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) "	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאורח ליתן פרוסה לאורח אחר?	"כתב רבינו יונה דמותר כיון שהוא זימן אותם אינו מקפיד עליהם, אפי&#x27; כשיש כוס בידו של המקבל (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם אחר שלא זימן?	"אין ליתן לו פרוסה, ואפי&#x27; אם הכוס של יין אינו בידו, דאין אורח מכניס אורח (ב&#x27;&#x27;ב צ&#x27;&#x27;ח ע&#x27;&#x27;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן פרוסת לחם למי 1) שיש להסתפק אם נטל את ידיו 2) שודאי לא נטל את ידיו?	"1) מרש&quot;י (על הרי&quot;ף) משמע דדוקא לשמש אסור שמא מתוך טרדתו ישכח מליטול ידיו, אבל מתלמידי רבינו יונה מבואר דחיישינן בכל אדם (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) אסור, אבל יש היתר אם נותנו בתורת צדקה כדמבואר להלן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן פרוסה למי 1) שיש להסתפק אם יברך 2) שודאי לא יברך?	"1) לפי רש&quot;י (על הרי&quot;ף) דס&quot;ל ששמש דוקא אסור משום שטרוד, זהו דוקא לגבי נטילת ידים אבל לגבי הברכה לא חיישינן כלל אפי&#x27; שמש, אבל לפי רבינו יונה יש לחוש בכל אדם כשהוא מסופק אם יודע לברך (מחבר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ורק אם הוא מוחזק לכשר מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה למי) 2) לכו&quot;ע אסור משום לפני עור (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [דלא כהב&quot;ח (שמובא במג&quot;א שם) דס&quot;ל דדוקא לגבי נטילת ידים אסור משום שמיד שנותנו לו לאוכלו עובר, משא&quot;כ לגבי הברכה אינו עובר מיד ומה שאינו מברך אח&quot;כ מה עלינו לעשות]"	סימן קסט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנותנו בתורת צדקה?	"הרבינו יונה מקיל (וכן פסק הרמ&quot;א), והקשה עליו הב&quot;י הרי ליתן לשמש נמי חשיב מצוה, ותי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דהשמש נכנע תחתיו ויכול להזהירו ליטול את ידיו משא&quot;כ אחר, והלחם חמודות תי&#x27; דהנתינה לשמש אינו בתורת צדקה אלא בעבור ששמשו. למעשה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;&#x27;א) דמותר ליתן לו בתורת צדקה אם הוא מסופק אם יברך, ואפי&#x27; אם בודאי לא יברך אבל אינו מחמת רשעות אלא משום שהוא עם הארץ (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל בתורת מתנה אינו יכול ליתן לו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;), אבל יכול ליתנו כדי להשפיע עליו שיהיה שומר תורה ומצות במשך הזמן (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; י&quot;ג אות ט&#x27;)"	סימן קסט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח משלוח מנוח ליהודי שלא יברך על המאכל?	{שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער דבמקום שא&quot;א לשלוח פרחים (כגון בפורים) יש מקום להקל לשלוח לו מאכלים כגון שהוא במקום איבה או שאר צורך} 	סימן קסט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השמש צריך לברך על כל 1) כוס וכוס 2) פרוסה ופרוסה?	"1) צריך לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס דהוי כנמלך, ואם היה דעתו מתחילה על כל מה שיתנו לו א&quot;צ לברך (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [דלא כהט&quot;ז לקמן (סי&#x27; קע&quot;ט) דס&quot;ל דלא מהני כוונתו כיון שאינו יודע אם יתנו לו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] 2) אם יש אדם חשוב שם א&quot;צ לברך על כל פרוסה ופרוסה [דמסתמא יתן לו כל צרכו מפת], ואם ליכא אדם חשוב צריך לברך על כל פרוסה ופרוסה"	סימן קסט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מאכלים במקום אדם חשוב?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דה&quot;ה כל דבר שיש בו ריח וקיוהא דהוא מחויב ליתן להשמש תחילה אמרינן דא&quot;צ לברך, אבל שאר דברים דאינו אלא מדת חסידות חושש שמא לא יתנהג עמו בחסידות וצריך לברך על כל פרוסה ופרוסה, ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) מפקפק קצת דאין חיוב ליתן להשמש כל צרכי הפת, אלא הוא מנהג חסידות וא&quot;כ לימא דיתן כל דבר שהוא מדת חסידות."	סימן קסט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לשמש לאכול בלא רשות?	"בשנים שאוכלים, יכול לאכול מעט כדי שיתחייב בזימון (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ועי&#x27; לקמן סי&#x27; ק&#x27;&#x27;ע סעי&#x27; כ&#x27;&#x27;א"	סימן קסט סעיף ג		
